יום ירושלים, החל היום, מביא עמו מבקרים רבים לטייל ולסייר בחוצות העיר שחוברה לה יחדיו. אולם לא רק יום שחרורה של ירושלים חל ביום זה. לפי המסורת נפטר ביום זה שמואל הנביא, וזו העת לעלות למתחם ציוּן קברו במקום המכונה "נבי סמואל", בצפונה של ירושלים. זו גם הזדמנות לחזור ולנסוע בכביש מודיעין-גבעת זאב, לראות את הנופים היפים, את מישור החוף הפרוש בפנינו ולהבין את משמעות הביטוי אותו הטביע יהושע בזמנו: "שמש בגבעון (הסמוכה לאתר הקבר) דום וירח בעמק איילון".

נדגיש – אפשר להגיע אל המקום בבטחה, המתחם מאובטח היטב ויש הרבה מה לראות (התצפית מגג המתחם מרשימה ביותר). והעיקר, ללמוד על ה"איש אשר ברמה". במדרש מסופר על שמואל: כי "בימיו קיבלו עליהם ישראל עול מלכות שמים באהבה וביראה". בניגוד לנביאים אחרים, אשר ישבו במקום אחד ושם קיבלו את הפונים עליהם (כדוגמת דבורה: "והיא יושבת תחת תומר"), נהג שמואל לצאת לסיבוב קבוע בין שבטי ישראל: "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה" (שמואל א ז, טז).

מסעו נמשך כשנה, עד שהיה שב לביתו אשר ברמה, וחוזר חלילה, במשך למעלה מעשרים שנה. רק כאשר עולים במעלה ההר מכיוון רמות – לבאים מירושלים, או מכיוון גבעת זאב – לבאים מהשפלה, אפשר להבין מדוע ניתן למקום השם "הרמה". אכן מקום מורם הוא ונישא לכל עבר. עולי הרגל אשר הגיעו מבבל ראו תחילה, ככל הנראה, את המקום הזה, השקיפו על ירושלים וראו את הדרה, וכאז כן היום. בהיות המקום ברום של 890 מטר נשקפים ממנו מרחבים ונופי בראשית מכל עבר.

בתיאורי עולי הרגל לירושלים בתקופתו של הנוסע המפורסם, בנימין מטודלה, מתואר המקום הנישא הזה, "שבית ישראל עולים אליו כדי לבקש רחמים, ולידו עץ זית עתיק יומין". באחד התיאורים האחרים מוצאים תיאור נוסף לעליה ההמונית לקברו של שמואל: "מסביבות ירושלים באים… מארץ בבל עם רב להשתחוות על קבר שמואל הנביא, ע"ה, ברמה שהיא קרובה מירושלים שני תחומי שבת".

בתוך המתחם עצמו נרד תחילה לציון הקבר, בבחינת "ממעמקים קראתיך ה'", ואחר-כך נעלה במדרגות תלולות (אין צורך להיבהל) עד לגג המבנה, שם נפרשים מארבע רוחות השמים נופי התנ"ך. בדרך חזרה, כאשר יורדים אנו לכיוון הכביש הראשי, נבחין בצד שמאל בדרך עפר. נכנס בדרך זו וניסע בה מעט עד שנבחין בשני עצי תאנה. יורדים מהרכב והולכים כמה עשרות מטרים עד למבנה עתיק החצוב בסלע, שם לפי המסורת היה מעיין עתיק. שילוט במקום מסביר על מהות המקום לפי המסורת ששם היתה מערתה של חנה אם שמואל. סיור בנופי התנ"ך, במורשת ישראל, בחבל בנימין, זה החבל שבטבורו ירושלים.

איך מגיעים?
לבאים מהשפלה – נוסעים בכביש 443 מודיעין-גבעת זאב. אחרי גבעת זאב, במעלה ההר, נבחין בשלט 'נבי שמואל'. נפנה שמאלה, נעלה עד לחניון.
לבאים מירושלים – עולים דרך רמות באותו הכביש, ו-2 ק"מ אחרי המחסום פונים ימינה לחלקת הקבר. בוויז רושמים נבי סמואל או קבר שמואל הנביא.